הפקת רשמים ראשונים מהעולם באמצעות שתל שבלול היא תהליך של אימון המוח. זה מקשקש ומתקשקש, לוחץ ולוחש. הדמיית הרעשים אותם יכול שתל שבלול (CI) לייצר בתוך ראשו של האדם היא חוויה לא נעימה עבור מי שלא התנסו בשימוש בשתל. הכל נשמע מוזר וקשה, דליל ומלאכותי – כמו רכבת בלילה או אולם מלא במכונות דופקות. וכשמישהו מדבר, הצליל מספיק כדי לגרום לדארת' ויידר לתחושת זעזוע או קנאה.
אבל המוח, מכונת הפלא הזו, יכול להתמודד עם האתגר. שלב אחר שלב לומד המוח כיצד לשאוב מידע מקקפוניה של צליל, לסנן מתוכו את הדיבור האנושי, להבחין בין קולות ולהקצותם ליחידים, ואפילו כיצד להעריך מוסיקה. מה שנדרש כאן הוא הרבה תרגול ושפע סבלנות. אבל אז, מתוך השקשוק והקשקוש, הלוחש והשריקה, מגיח עולם שלם של שמיעה.
השנתיים הראשונות לחיים הן השלב שבו המוח מפתח תהליכים מסוימים כגון שמיעה. לאחר זמן זה נפגעת יכולתו לעשות זאת.
שמיעה – גם במקום בו לא היה דבר מלבד שקט. שתלים שינו את העולם מבחינתם של אנשים חירשים או כבדי שמיעה. כיום ניתן להבין היטב דיבור, וליהנות אפילו מניואנסים דקים של מוסיקה קלאסית. המכשירים עוברים תהליך שיפור מתמיד.
בתוך כל אלה, בולטת עובדה חשובה אחת: חשוב להשתיל שתלי שבלול בתינוקות שנולדו חירשים בשתי האוזניים, כבר במהלך שנת חייהם הראשונה. רק אז הם יכולים לפתח שמיעה ודיבור באותה רמה כמו בני גילם השומעים כרגיל.
המוח מתפתח במהירות בחודשי החיים הראשונים. הנוירונים – תאי העצב המעבירים מסרים למוח – רעבים לקלט. כל דחף מבחוץ, כל מה שרואים, נשמע, מרגיש וטועם, מעודד התפתחות קשרים חדשים בין העצבים. לאחר זמן זה, יכולתו לעשות זאת נפגעת. עצב השמיעה באוזן מקבל מידע מתאי שיער המשמשים כחיישנים, באוזן הפנימית. אם תאי שיער אלה נפגעים, העצב אינו יכול לעשות את עבודתו. בהיעדר גירוי, אזור המוח המיועד לשמיעה אינו מתפתח.
הדברים שונים אם יודעים לגרות את עצב השמיעה בזמן – גם אם הגירוי הזה מתבצע על ידי אותות חשמליים המופקים ממכשיר השתל. בעבר, רווחה ההנחה לפיה ילדים שנולדו חירשים לעולם לא יוכלו לפתח יכולת דיבור כמו ילדים עם שמיעה רגילה. אבל ילדים שהושתלו בשתי האוזניים עד גיל חצי שנה מצליחים לעשות בדיוק את זה.
בהקדם האפשרי
השנה הראשונה נתפסת כיום כמגבלת זמן חשובה ראשונית. עד יום ההולדת הראשון, תינוקות מושתלים לומדים לשמוע ולדבר טוב מאוד – כל עוד אינם סובלים מעיכוב התפתחותי. גם ילדים שהושתלו בשנה השנייה לחייהם יכולים לעתים קרובות ללמוד בבית ספר רגיל בהמשך הדרך.
ילדים מושתלים עוברים את כל שלבי רכישת הדיבור, בדיוק כמו אלה עם שמיעה רגילה. ככל שהם מקבלים את השתל מאוחר יותר, מתעכבת התפתחות הדיבור שלהם והטיפול הופך מורכב יותר. עיכוב כזה עלול לסכן את הסיכוי של הילדים האלה ללמוד בבית ספר רגיל.
אם פעולת ההשתלה נדחית לשלב מאוחר עוד יותר, התוצאות לא תהיינה טובות. רק מחצית מאלה שהושתלו בין שנתיים לארבע שנים יגיעו לבית ספר רגיל. אחרי גיל ארבע, העניין מאוחר מדי – אותם ילדים לעולם לא ישיגו רמה רגילה של שמיעה ודיבור, ואין זה משנה כמה טיפול יקבלו. חשוב להבהיר, כי ילדים גדולים יותר יכולים ליהנות מהשתלה – אם היו מסוגלים לדבר ולשמוע לפני שאיבדו את שמיעתם.
תרגול מביא לשלמות
טיפול בקליטת המכשיר, ואחר כך טיפול בדיבור, הם שלבים חיוני לאחר הניתוח. משך הטיפול הנדרש משתנה מילד לילד, אך בדרך כלל אנחנו מדברים על כמה שנים. בשלב הראשון, יש להתאים את מעבד הדיבור של המכשיר למאפיינים הייחודיים של כל מושתל. נדרש לא מעט זמן ושפע סבלנות תוך החלפה מתמדת של מידע ורשמים בין הילד, ההורים, המטפלים והטכנאים עד – למיטוב ההגדרות האידיאליות, ברמת המכשיר.
אימון בשימוש בשתל שבלול חיוני כדי לעזור למשתמש ללמוד לשמוע ולדבר כראוי. גם אם אין מדובר בהכשרה פורמלית, יש כאן עיסוק נרחב של מטפלים בדיבור, מחנכים או אודיולוגים פדגוגיים מיוחדים התומכים בילד המפתח את הדיבור הטבעי שלו, כמו גם בהתפתחות הכללית שלו. במקביל, מדריך הצוות המקצועי את ההורים - ובהמשך, אם אפשר, גם גננות ומורים בבית הספר - כיצד לתמוך בילד ולקדם את התפתחות הדיבור והשמיעה שלו.
חשוב במיוחד לדבר ולשוחח עם הילד. ילדים מושתלים בשלב מוקדם שאיש אינו מדבר איתם בבית – מתקדמים בסופו של דבר בקצב איטי יותר, הדומה לזה של מי מושתלים רק בשלבים מאוחרים. אין מקום לעודף התחשבות או להימנעות מהצבת אתגרים בפני הילד: ילדים אלה זקוקים לסביבה עתירת דיבור, לווי מתאים ותמיכה ספציפית. תמיכה נכונה תאפשר לילדים המושתלים בשלבים מוקדמים של חייהם להשיג ציונים טובים בבית הספר – לעתים אף יותר מאלה של ילדים עם שמיעה רגילה.
התינוקות הראשונים שקיבלו שתלים קוכולאריים מוקדם בחיים מגיעים כיום לגיל ההתבגרות. רבים מהם כבר סיימו בצואה מעולה את לימודיהם בבית ספר רגיל. עבור ילדים אלה, עולם השמיעה פתח דלתות.
ניתוח ההשתלה מתבצע בהרדמה כללית ונמשך בין שעתיים וחצי לשלוש לשני שתלים. השתלת שבלול נחשבת כיום להתערבות הניתוחית הבטוחה ביותר באזור האוזן, האף והגרון, ונסבלת היטב על ידי תינוקות. המכשיר מופעל מספר שבועות לאחר הניתוח, כאשר הפצעים נרפאים. במהלך החודשים והשנים שלאחר מכן, נעשים התאמות נאות באופן קבוע. יצרנית השתלים, MED-EL, מעניקה אחריות למשך 10 שנים למכשירים. אורך החיים הממוצע של המכשיר נאמד ב- 25 שנים.
עובדים יחד להצלחה
הצלחת ניתוח השתלת שבלול בילדים תלויה בשורת גורמים:
- אבחון מוקדם באמצעות בדיקת חירשות מיד לאחר הלידה ובמהלך החודשים הבאים.
- השתלה מוקדמת של שתי האוזניים, באופן אידיאלי בין גיל חצי שנה ועד לכל המאוחר שנה.
- שיתוף פעולה אינטנסיבי ורגיש של כל המעורבים לפני הניתוח ולאחריו: מומחי אוזניים, אף וגרון, רופאי ילדים, מטפלים בדיבור, מדעני דיבור, אודיולוגים, טכנאים, פסיכולוגים – כמו גם הורים, ילדים, פעוטונים ומורים בבית הספר.
- תמיכה טיפולית רציפה לאורך שנים רבות, המותאמת לפוטנציאל האישי של הילד.
- השתתפות אינטנסיבית של כל המשפחה בכל שלבי ההתפתחות של הילד.
