הפסקול של החיים

הצלילים הראשונים של החיים

Nההתחלה שלנו שקטה בתכלית. אלא שיום אחד, רעש רך של צלילים מגיע אלינו, ואיתו – מתחילה גם האהבה. מחקרים מעלים כי עוברים קולטים ומזהים את קולה של אמם, הנושאת אותם ברחמה, כבר בשבוע ה- 16 להריון. חודש לאחר מכן, מושלם המבנה הסופי של השבלול, באוזן הפנימית. בשבוע ה- 25 מושלמת בניית מערכת השמיעה כולה. כאשר עוברים נחשפים למוסיקה, בעודם בבטן אימן, קצב פעימות הלב שלהם גובר, ולעתים הם אף מתנועעים בקצב השיר.

אי אפשר לא להקשיב

אנחנו נולדים שומעים – אבל מה המשמעות של לשמוע, ומה ההשפעה שיש לשמיעה עלינו?
תהליך השמיעה ניתן להסבר מהיר: גלי קול עוברים באוויר אל עור התוף ודרך האוזן התיכונה, שם הם מומרים לאותות חשמליים. אלה, מועברים אל מרכז השמיעה במוח, שם הם מעובדים והופכים למידע.

שמיעה – כמו נשימה – היא תהליך אוטומטי. מי שאינו מכסה את אוזניו באופן יזום, או סובל מאבדן שמיעה – יעבד אותות אקוסטיים 24/7. אלא שהגודש הזה עלול להציף אותנו במידע – ולכן אנחנו בוחרים רק בצלילים הקריטיים ביותר. עם זאת, גם לצלילים שאותם אנחנו קולטים באופן בלתי מודע יש השפעה משמעותית.

¿מה האפקט של צלילים?

מומחה הצליל והתקשורת Julian Treasure מגדיר ארבע רמות שבהן משפיעים צלילים על בני האדם:

• פיזיולוגיה: אותות אקוסטיים משפיעים על שחרור הורמונים, נשימה, קצב הלב וגלי המוח. חישבו אודות מה שמתרחש כאשר סירנה משטרתית מתחילה לפעול מאחורינו: אנחנו נכנסים למצב של כוננות מיידית. יחד עם זאת, קולות של גלי ים יהיו בעלי אפקט הפוך. תדירות גלים של 12 מחזורים בדקה מקבילה לתדירות הנשימה של אדם ישן, ומאפשרת הירגעות ושלווה.
• פסיכולוגיה: מוסיקה וצלילי טבע, נושאים עימם אפקט פסיכולוגי חזק ביותר. כך, למשל, אנשים רבים תופסים שירת ציפורים כחוויה חיובית, המסמלת ביטחון. טווח ההשפעה של קולות ורעשים על הפסיכולוגיה האנושית אושר ובוסס במחקר מ- 2008, שנערך באוניברסיטת לונד בשוודיה. החוקרים במרכז סביבת הקול של האוניברסיטה זיהו שישה מכאניזמים פסוכולוגיים ושורת רגשות המותנעים במוח, בעת האזנה למוסיקה.
• קוגניציה: גם הקוגניציה האנושית סובלת או משגשגת בהשפעת קולות: הרחש הכללי במשרדים המבוססים על מחיצות בגובה חלקי בלבד, הוכח כבעל השפעה שלילית על הביצועים הקוגניטיביים. הריכוז יורד – ויחד איתו יורדת גם רמת הפריון. במקרה הזה, צלילים טבעיים נעימים, או מוסיקה רכה המושמעים באוזניות עשויים לעזור.
• התנהגות: צלילים וקולות משפיעים וקובעים את אופן ההתנהלות וההתנהגות שלנו: גופי פרסום וחברות קמעונאיות משתמשים בעובדה הזאת על מנת להגדיל את רווחיהם. שימו לב למוסיקת הרקע או לקולות בחנות המועדפת עליכם, בפעם הבאה שבה אתם עורכים שם את קניותיכם

קולות העולם מצפון לדרום, ממזרח למערב

צלילי המוסיקה בפסקול המועדף שלכם תלויים, בין השאר, בשאלה היכן נולדתם וביליתם את השנים הראשונות לחייכם. ראשית, וחשוב מכל: יש למיקום הגיאוגרפי השפעה מהותית: כאשר פעמוני כנסיות מצלצלים בצד אחד של העולם, המואזין קורא לתפילה בצידו השני. באוסטרליה הכפרית פרות גועות ותרנגולות מקרקרות, בעוד קופים, יגוארים ותוכים מרכיבים את צלילי האמזונס הברזילאי. השפה הגרמנית בולטת בקופצנות הצלילים הגולמיים שלה, בעוד במנדרינית השאלה אינה מה אתה אומר – אלא האופן שבו אתה אומר זאת: הטון הוא שקובע במקרים רבים את משמעות המילים.

הצלילים של אזורים כפריים נעימים יותר מאלה של מרכזים עירוניים: רוב בני האדם מעדיפים להאזין לדבורים מזמזמות במקום לנהמת מנועים. אולם לכל עיר, יש צליל מיוחד משלה המותיר חותם בגוף, במוח ובנפש של מי שרואים בעיר הזאת את ביתם. כך למשל, תדירות הסירנות בניו-יורק, שונה מזו של תל אביב, צופרי אוניות מאפיינים את אזור הנמל של הונג קונג, ממש כשם שצליל הביג-בן מאפיין את לונדון.

איך נשמע הבית שלך?

לא רק המדינה או העיר שבה אדם גדל, אלא גם מקום המגורים שלו נושא עימו מאפיינים אקוסטיים ברורים. האם זהו בית פרטי או בניין דירות? חריקת רצפות, במיוחד בשעות הלילה, עלולה להיות עניין בעייתי. מאוחר יותר בחיינו, אנו עשויים להיזכר בצלילים האלה כקולו של הבית: לבית שבו גדלנו היו חיים משלו. חריקת הרצפה עשויה הייתה גם להיות מערכת אזעקה אמינה במיוחד: להתריע כאשר ההורים עומדים להיכנס לחדר או כשמישהו מגיע.

מספר בני האדם עימם אנחנו משתפים את מקום המגורים שלנו עשוי גם הוא למלא תפקיד מרכזי בספר הקולות שלנו. אנשים שגדלו עם הורים, אחים, סבים וסבתות, מדווחים לעתים תכופות כי הם מרגישים טוב יותר ואף ישנים טוב יותר כאשר הסביבה אינה שקטה מדי. קולות מסויימים עשויים להיות נעימים לאוזנם של מי שגדלו כאשר הקולות האלה מלווים את ביתם. פס הקול שלנו עשוי לכלול גם צלילים אחרים, בלתי חשובים לכאורה: מייבש שיער, מכונת כביסה וכו'.

קולות אנושיים תורמים לפסקול של החיים

חלק חיוני בעולם האקוסטי שלנו, שמור לקולות בני האדם אחרים: הן בדרכים חיוביות והן בדרכים שליליות, כאשר הקולות האלה עלולים להיות מטרידים למדי. הפילוסוף הרומאי Seneca, למשל, חשב כי קולות ומוסיקה הם בלתי נסבלים – משום שהם משפיעים לא רק על האוזן, אלא על כלל הנשמה. עם זאת, כאשר צליל מסויים יוצר אפקט נעים בנשמתנו – הוא ירומם את חיינו כאשר נשמע אותו, או אפילו ניזכר בו. יש מי שמרגישים נינוחים כאשר הם משחזרים את הבאס העשיר של סבא, את הסופרנו הקופצני של אמא, או את הצחוק המתגלגל של חבר ילדות.

אין פסקול ללא מוסיקה

פס הקול של חיינו מורכב מפיסות תצריף, אלא שאין רשימת השמעה שלמה ללא מוסיקה. החל מהפילוסופית של יוון העתיקה ועד לנוירולוגים המובילים של ימינו: אינסוף מחקרים ניסו לפצח את המסתורין שמאחורי ההשפעה שיש למוסיקה. הפילוסוף הגרמני ארתור שופנהאואר הניח כי מוסיקה היא תמונה של הרצון האנושי עצמו, ומשום כך מדברת אלינו באופן מובן יותר אפילו מהשפה המילולית. פרידריך ניטשה, היה בטוח כי "ללא מוסיקה – החיים יהיו שגיאה".

מה קורה כשאנחנו מאזינים למוסיקה?

שורת אזורים במוח פעילים בעת ובעונה אחת, כאשר אנחנו מאזינים למוסיקה:
תלמוס – העברה של מידע, ויסות שינה.
צרבלום – כישורים מוטוריים, תהליכי למידה, תהליכים קוגניטיביים.
היפוקמפוס – העברת זכרונות בין הזיכרון לטווח קצר לזיכרון לטווח ארוך, אוריינטציה, רגשות).
אמיגדלה – קישור בין אירועים ובין רגשות.
קליפת המוח הקדמית – בקרת פעולה, תהליכים רגשיים, אישיים.
קליפת המוח – תפיסות חושיות, כאב, שיווי משקל, אמפתיה.
איזור Broca – מרכיב מרכזי במרכז השפה.

בניגוד לאזורים המושפעים על ידי שפה, רשימת האזורים המושפעים על ידי מוסיקה היא של אזורים פרימטיביים, שבהם מרוכזים תחומי הרגשות, המוטיבציה והתגמול. הסיכוי לתגמול, למשל, הוא שמאפשר לנו לרקוד: גלי המוח שלנו מסתכרנים עם קצב המוסיקה – עד ליכולת לצפות באופן בלתי מודע את פעימת הקצב הבאה. אם החיזוי הזה מוכיח עצמו כמדוייק, המוח מתגמל אותנו, ואנחנו רוצים עוד. בסופו של דבר, העונג שאותו אנו חווים בהאזנה למוסיקה יכול להיות מוסבר בעובדה לפיה אזורים שונים של המוח פועלים יחד באופן מתואם ובהרמוניה מלאה – בתהליך המתורגם לתחושה של אתגר נעים ומתמרץ באמת.

המוסיקה מחברת בין בני האדם

ועדיין, הסוד האמיתי של המוסיקה שונה ואחר: מוסיקה היא "השפה האוניברסאלית של הרגשות", לא רק בשל התחושות והאסוציאציות אותן היא מעוררת. מעל הכל, מוסיקה מקשרת בין בני אדם ומדלגת מעל גבולות. אנשים מתרבויות שונות, מדתות אחרות זו מזו ומרקע חברתי שונה – מסכימים בדרך כלל ביניהם האם שיר מסויים הוא עצוב או שמח. העובדה הזאת הוכחה בשורה ארוכה של מחקרים – גם אם לא ברור עדיין ממה נובעת ההסכמה הזאת.

פלייליסט לכל מצב וזמן

מאוסקה יפאן לסן פרנסיסקו ולתל אביב: לכל אדם יש פליליסט משלו, וכל שיר משקף זיכרון מסויים ורגש נתון. כל אדם הוא ה- DJ של חייו שלו: הוא אוסף שירים במגוון נושאים. אהבה וכאב לב, געגועים הביתה והרפתקאות, ידידות ובדידות – רשימת ההשמעה של חיי כל אחד מאיתנו היא רבת-פנים ואפשרויות ממש כמו קשת הרגשות שלנו. מה שהופך את הדברים אפילו טובים עוד יותר, הוא האפשרות לשתף את הפליליסט הזה עם אנשים אחרים. פעם, משפחות וחברים נהגו לשבת יחד ולהאזין לרדיו. אחר כך – החלו להקליט שירים ולבשל קלטות שאותן נתנו במתנה לאהוב או לאהובה. כיום, אנשים שולחים זה לזה קישורים לתגליות מוסקליות חדשות.

איך לבנות את רשימת ההשמעה של החיים שלך

עם הזמן, שירים מסויימים מפסיקים לדבר אלינו – ואנחנו מגלים חדשים ומוסיפים אותם לרשימת ההשמעה החביבה עלינו. יחד עם צלילי הטבע, הצלילים האופייניים למולדת, קולות אנשים וצלילים רבים אחרים – נוצרת המלודיה של חיינו. אנחנו יוצרים ועורכים בהתמדה את ערוץ השמע ורשימות ההשמעה שלנו. יש מי ששמרו על קלטות ועל תקליטורים משנות נעוריהם: כשמקשיבים להם – נזכרים בדברים שהיו חשובים לנו אז, וברגשות שליוו אותנו. ערוץ השמע של חיינו מאפשר תמיד לבחון את המקום שבו אנחנו עומדים כיום, מאין באנו ולאן נמשכת הדרך בה אנחנו צועדים, כל אחד לחוד כמו גם לצד עמיתינו לחיים.

שמיעה פותחת עולם חדש מדי יום

נפלאות השמיעה וחקר ערוץ השמע של חיינו אינם עניין מובן מאליו. MED-EL, למשל, לא רק מציעה פתרונות להתמודדות עם אבדן שמיעה – אלא גם מאמינה ביופיים של החיים, כפי שהוא מתבטא בהאזנה לצלילי העולם הסובב אותנו. אנחנו רוצים להעלות את המודעות למטרה הזאת.
האם אתם ערוכים לצאת לדרך המלהיבה של חוויה אקוסטית מלאה? אם כן – הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו.