שמיעה בריאה – לנפש בריאה

לקויות שמיעה – הגרסה הקולנועית

אשר הופיע ברדלי קופר בדמותו של ג'קסון מיין, ב"כוכב נולד" שזכה באוסקר ל- 2018, נרשם ציון דרך בהתייחסות הקולנוע לבעיות שמיעה: מיין-קופר סובל מטנטון כרוני – המשפיע משמעותית על התנהלותו. למרות שהעובדה הזאת לא הייתה הציר המרכזי בעלילה, הסרט רומז בבירור כי קשיי השמיעה הכרוניים של הגיבור הם הסיבה שמאחורי רבות מהבעיות עימן הוא מתמודד. מיין בוחר להסתיר את המגבלה שלו, ממשיך להתנהל כרגיל – ואינו פונה לעזרה. בריאותו הנפשית נפגעת כתוצאה ישירה מהבחירה הזאת שלו, ואנו חוזים בפחד שלו, ובחרדה ההולכת וגדלה אותה הוא מפתח – המובילים להידרדרות חייו ולתוצאות קטסטרופליות. האופן הפשוט שבו מסופר הסיפור הזה עשוי לספק תובנות לגבי מה שמתרחש בבתים שבהם חווה אחד מבני המשפחה בעיות שמיעה: הפחד, הבדידות וחוסר הוודאות לגבי האדם או המקום שאליו נכון לפנות בחיפוש אחר עזרה. למרות החריגה מהנורמה של שוברי הקופות ההוליוודיים, טינטון – ובעיות שמיעה בכלל – הן חלק מהיום-יום של מיליוני אנשים ברחבי העולם.

שמיעה ובריאות נפשית – בראי המחקר

מגוון מחקרים מכל העולם – חושפים את השפעת אבדן השמיעה על הבריאות הנפשית. כל המחקרים האלה מגיעים למסקנות דומות להפליא: כמעט 90% מבני האדם הסובלים מאבדן שמיעה מדווחים על בעיות חברתיות או אישיות, כפי שמסכם דו"ח של Clear Living, שהתפרסם בפברואר השנה. מחקרים מפורטים יותר מצביעים על רמת ההשפעה שעשויה להיות לאבדן שמיעה על בריאותו הנפשית והתפקוד הקוגניטיבי של מי שחווה אותו. בנובמבר 2018 פרסמו Grainne Crealey ו- Ciaran O’ Neill את ממצאי המחקר שלהם ב- Oxford Journal of Public Health, בו קבעו כי אבדן שמיעה מקטין באופן עקבי את התפקוד הקוגניטיבי, האוטונומיה והניידות של מי שסובלים ממנו. עוד מצאו השניים, כי אבדן שמיעה קשור בהיבטים רפואיים נוספים דוגמת סטרס פסיכולוגי, בריאות הנפש, דיכאון, שיטיון (דימנציה) ובידוד חברתי.

המחקר אינו מוגבל לעולם המערבי בלבד. ביפן, משרטטים מחקרים את השפעות אבדן השמיעה על אנשים מבוגרים – ומצביעים על תוצאות דומות. מחקר שנערך ב- 2016 על ידי University of Tsukuba, Japan מדווח כי אבדן שמיעה עלול להוביל לחרדה, מגבלות פעילות, ואולי גם לירידה קוגניטיבית ולשיטיון. אחד ממחברי הדו"ח, Yoko Kobayashi, אמר כי "אבדן שמיעה גובה מחיר כבד מאנשים מבוגרים בדרכים רבות – פיזיות ונפשיות – תוך הגבלת חיי היום-יום שלהם. מודעות גדולה יותר לעול אותו יוצר אבדן השמיעה תסייע בשיפור איכות חיי המבוגרים האלה. אמצעים דוגמת עזרי שמיעה ותמיכה חברתית המוצעת על ידי מתנדבים בקהילה עשויים לספק את העזרה הנדרשת".

הפתרונות מוכרים היטב

מחבר המחקר היפני מצביע על ההשפעה החיובית של התערבות מוקדמת ככל האפשר בסיוע למי שחווים אבדן שמיעה – דוגמת שימוש בפתרונות שמיעה. בחינת האופציות לתמיכה באנשים הסובלים מאבדן שמיעה, שתאפשרנה להן ליהנות מאיכות חיים דומה לזו של חבריהם ובני משפחתם השומעים עלולה לעתים להיות תהליך מורכב ומבלבל. עם זאת, זיהוי הפתרונות המתאימים לכל אדם על פי מאפייני חייו מצד אחד וסוג המגבלה ממנה הוא סובל מצד שני – יניב תוצאות חיוביות. מחקר שנערך לאורך 25 שנים, אשר פורסם ב-Journal of American Geriatrics Society  מסכם ומוצא כי שימוש בעזרי שמיעה מצמצם את הסיכון לירידה קוגניטיבית. "דיווח עצמי על אבדן שמיעה מזוהה בירידה קוגניטיבית מואצת אצל מבוגרים, ושימוש בעזרי שמיעה מקטין את הירידה הזאת", קובע המחקר. הוכחות נוספות ליתרונות השימוש בפתרונות שמיעה נמצאו במחקר שהקיף 4,000 בני אדם, שתוצאותיו פורסמו ב- Hearing Review בשנת 2000. המחקר מעלה כי אנשים הבוחרים להשתמש בעזרי שמיעה אינם תופסים עצמם בדיכאון ברמה דומה לזו של מי שאינם משתמשים בפתרון כל שהוא. באותו מחקר, שבוצע על ידי Sergei Kochkin ו- Carole Rogin, נמצא כי מי שמשמשים בפתרונות מוכחים לשיפור השמיעה שלהם מדווחים על שיפור במצבם המנטלי, כמו גם על תחושת הרווחה הפיזית, החברתית והרגשית שלהם. הם מדווחים על רמה גבוהה יותר של שליטה בחייהם, ועל פעילות חברתית ערה יותר.

ליהנות מעצמאות לאורך זמן

אבדן שמיעה עלול לפגוע באנשים בכל גיל: גם אם רבים מייחסים אותו לתהליך ההזדקנות, הוא עשוי להתרחש גם בלידה או בשנות הילדות. נייר עמדה אותו פרסמה ב- 2017 הקרן הבריטית לילדים חרשים, קובע כי "ילדים חרשים צריכים להיות מודעים לחרשות שלהם – וליהנות מהעצמה שתבנה את ביטחונם ביכולתם להתמודד עם האתגר הניצב בפניהם". נייר העמדה בוחן את האתגרים העומדים בפני הורים לילדים חרשים: 90% מהילדים האלה נולדים להורים שאינם סובלים מאבדן שמיעה. חלק ניכר מעבדות הקרן הבריטית מתמקד בתמיכה בהורים, שתאפשר להם לסייע לילדיהם לפתח תפיסת זהות עצמית חיוביות. משאבי הקרן מוקדשים לתמיכה בבתי ספר, המסייעים לילדים הסובלים מאבדן שמיעה להשתלב ולהתפתח כחלק מהחברה הכללית. המטרה העיקרית אותה הגדירה הקרן, כוללת את "קידום ותחזוקת הבריאות הנפשית". הפעילות הזאת מתבצעת בין השאר באמצעות שירותי ייעוץ בבתי ספר, פיתוח תוכניות תמיכה, וסיוע בהדרכת מדריכים וחברים שיסייעו לילדים חרשים.

מחקר בלטביה: הבעיות המיוחדות של אמהות בעלות אבדן שמיעה

בלטביה, התנהל פרויקט במימון הקהילה האירופית לשיפור יכולת התפקוד של אמהות בעלות מגבלות שמיעה. בעיות תקשורת המכבידות על חיפוש עזרה רפואית, למשל, עלולות לפגוע בבריאות הנפשית וברווחת האם והתינוק כאחד. על מנת להתמודד עם מגבלות שמיעה היוצרות לחץ על האם לקראת הלידה, הוכשרו במסגרת הפרויקט אנשי קשר המסייעים לאם לקוית השמיעה בתקשורת עם צוות חדר הלידה – באופן המצמצם את הסיכונים הן ליולדת והן ליילוד. הפרויקט חותר לספק לנשים בעלות מגבלות שמיעה סביבה בטוחה לתהליך הלידה, ותמיכה בימים ובשבועות הראשונים לחיי התינוק.

ליקוי שמיעה בעידן הקורונה

ככל שהמגיפה העולמית הגדולה ביותר בדורנו מתפשטת ברחבי העולם, מחפשים יחידים, משפחות וממשלות אחר דרכים חדשות לחיים בעידן הסגר ואחריו, תוך חתירה ליצירת "הנורמאלי החדש". מבחינתם של מי שחיים ומתמודדים עם אבדן שמיעה, יש כאן סיבוכים נוספים. Kevin Munro, פרופ' לאודיולוגיה באוניברסיטת מנצ'סטר, מצביע על בעיה מיוחדת ומוגדרת: עבור מי שסובלים מלקות שמיעה, עטיית מסיכות אומרת גם חוסר יכולת לקרוא שפתיים. במאמר אותו פרסם ב- The Conversation כותב מונרו כי היעדר האפשרות לקרוא גם הבעות פנים, לצד ההקשבה לטקסט, מגביר את העומס המנטאלי על מי שמנסים להקשיב. כך, נותרים לנו משאבים קטנים יותר לצורך ההתמקדות בתוכן עצמו. אחד הפתרונות עליהם הוא מצביע עשוי להיות שימוש במסיכות שקופות – אלא שהמשימה הזאת אינה פשוטה לנוכח מגבלות ציוד ההתגוננות במדינות מסוימות. גם אם עטיית מסיכות היא נדבך יסוד בהתמודדות עם הקורונה, מונרו מזהיר כי היא עלולה להוביל לבידוד חברתי ולהשפיע על בריאותם הנפשית של מי שמתמודדים עם אבדן שמיעה.

אנשים הסובלים מאבדן שמיעה המאושפזים בעידן הנוכחי בבתי חולים – לצורך טיפול רפואי או בעקבות תאונה – יגיעו כמעט תמיד לבדם, בשל הוראות הבידוד המונעות מבני משפחה להצטרף אליהם. כך, הם הופכים פגיעים יותר וחשופים יותר לחרדות במהלך השהיה בבית החולים. מונרו מאמין כי גם אם המגיעות דוגמת N95 ו- FFP3 מצוינות בכל הנוגע לסינון חלקיקים – הן מפחיתות משמעותית את רמת התקשורת האפשרית בין המטפל ובין המטופל. כך, ולצד הרחש המתמשך של מסיכות חמצן ורעשי הרקע של בית החולים, החודרים דרך תעלות האף, הופכות המסיכות את התקשורת האפקטיבית לעניין כמעט בלתי אפשרית.

פרופ' מונרו מייעץ לאנשים הסובלים מלקות שמיעה על שורת צעדים בעידן הקורונה:

• מי שמשתמשים בסוג כל שהוא של פתרון שמיעה, צריכים להקפיד להביא אותו איתם לבית החולים, ככל שהדבר אפשרי.
• ש לבקש מנותני הטיפול – אחיות, רופאים וצוות – לדבר לאט, לא לצעוק, ולצמצם ככל האפשר את הרעשים החיצוניים.
• בתי חולים מסוימים מציעים עזרי שמיעה ניידים: כדאי לבדוק האם הם זמינים במקום.
• מי שאינו לוקח עימו את עזרי השמיעה, יכול להשתמש באפליקציות מובייל הזמינות למכשיר הנייד שלו, דוגמת כלים המתרגמים דיבור לטקסט בזמן אמת.

העולם כולו משתנה בעידן הנוכחי בדרכים העולות על כל דמיון. המירוץ למציאת פתרון למגיפה נמשך. אולם לטובתם של מי שחיים ומתמודדים עם לקות שמיעה, קיימים כבר לא מעט פתרונות ידועים ומוכרים. הפתרונות האלה תומכים באנשים הסובלים מאבדן שמיעה, ומונעים תופעות של חרדה, בידוד או דיכאון, כמו גם השפעות שליליות אחרות על הבריאות הנפשית. הכל על מנת לאפשר לסובלים מבעיות שמיעה ליהנות גם הם מחיים עצמאיים, פעילים ושלמים.